רב"ט מיכאל בן נון ז"ל

מיכאל בן נון
הדלקת נר בן 19 בנפלו
בן אסתר ודוד
נולד במרוקו
בתשי"ד, 1954
התגורר בעינות
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 79
התגייס ב-2.5.1972
נפל בקרב
בי"ח בתשרי תשל"ד, 14/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: יבנה
חלקה: 1, שורה: 2, קבר: 5.
הותיר: הורים, אחים ואחיות

קורות חיים

מיכאל, בן אסתר ודוד, נולד בשנת תשי"ד (1954) במרוקו. בשנת 1958, בהיותו כבן ארבע, עלה ארצה עם משפחתו. המשפחה בחרה להתיישב ביבנה, שם למד מיכאל בבית-הספר היסודי. אחרי כן למד שלוש שנים בבית-ספר "עיינות" ואחר-כך המשיך ולמד בבית-הספר הימי באשדוד.

מיכאל גדל במשפחה ברוכת ילדים. הוא היה בן אמצעי בין שבעה אחים ואחות אחת. למרות שהמשפחה מיהרה להיקלט בארץ, לא היו חייה קלים. האב, דוד, עבד במפעל ביבנה והשתכר בקושי כדי מחיית המשפחה הענפה. מנעוריו למד מיכאל להצטמצם בצרכיו ולהסתפק במועט. למרות התנאים הקשים שגדל בהם, לא הזניח את לימודיו. הוא השתדל שלא לפגר בלימודים והיה בין התלמידים הטובים בכיתתו. עם זאת הבין שעתידו יהיה מובטח רק אם ילמד מקצוע המפרנס את בעליו.

מגיל צעיר נמשך מיכאל אל הים. את כל זמנו הפנוי, נהג לבלות על שפת המים וגם הרבה להפליג בספינות ובסירות. לפיכך נרשם ללימודים בבית-הספר הימי באשדוד עם סיום לימודיו בבית-הספר היסודי. לאחר שעמד בבחינות הכניסה, החל בלימודים ומיד מצא בהם סיפוק רב. הוא נהנה מאוד, משילוב הנעים עם המועיל והפך את אהבתו לים למקצוע. החיים על הים מלמדים את האדם מה ערכן של ידידות ושל עזרה הדדית.

חברים מבית הספר זוכרים את מיכאל כנער חברותי ביותר, שהיה מוכן תמיד לעזור לזולת ומעולם לא סירב "לתת כתף" בעבודות הקשות הכרוכות בטיפול ואחזקה של כלי השיט. מיכאל התחבב על רבים בזכות כשרונו להקשיב לזולת ורבים ביקשו את קרבתו, כיוון שמצאו אצלו אוזן קשבת לבעיותיהם. שעות ארוכות היה מיכאל מסוגל לשבת ולהקשיב לדברי חבר במלוא תשומת הלב. תמיד מצא מילה טובה של עידוד ונחמה והצליח לנסוך הרגשה טובה בידידיו.

מיכאל היה גם קשור קשר הדוק אל משפחתו. הוא כיבד והעריך את הוריו על המאמצים הגדולים שהשקיעו בחינוכו ובחינוך שאר ילדיהם והעריך אותם במיוחד על שלא נכנעו ללחצי חייהם הקשים וטרחו להעניק לכל ילדיהם בסיס טוב לחיים. עוד בהיותו תלמיד, נהג לצאת בחופשותיו לעבודה כדי להקל במעט את העול שרבץ על כתפי הוריו ובשנה האחרונה לפני גיוסו, יצא מיכאל להפלגה באנייה של צי-הסוחר הישראלי, כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

מיכאל גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות עבר קורסי יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג טנק. גם בצבא התחבב במהירות על חבריו לנשק ועל מפקדיו. הכל העריכו אותו וכבדוהו, כחייל וכאדם.

מלחמת יום הכיפורים, קטעה את שירותו באמצע. במלחמת יום הכיפורים השתתף מיכאל בקרבות הבלימה והפריצה הקשים, שניהלו כוחותינו נגד הצבא המצרי בסיני. באותו הזמן ממש השתתף בקרבות גם אחיו, משה, כמפקד כיתה בצנחנים.

בקרב שהתחולל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. שלושה ימים לאחר מכן נהרג גם אחיו משה.

מיכאל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ביבנה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.