סמל אליסף בן אבו ז"ל

אליסף בן אבו
הדלקת נר בן 20 בנפלו
בן ג'ורג'ט ודוד
נולד ביבנה
בל' בחשוון תשל"ט, 30/11/1978
התגורר ביבנה
שרת ברבנות הצבאית
יחידה: אגד הובלה 559
התגייס ב-25.3.1997
נפל בעת מילוי תפקידו
בי' בשבט תשנ"ט, 27/1/1999
מקום נפילה: צומת אמונים-לכיש
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: יבנה
הותיר: הורים, שלושה אחים: אלי, דניאל ויואב ושלש אחיות: מימי, ליזט ומוניק

קורות חיים

בן הזקונים של ג'ורג'ט ודוד. נולד ביום ל' בחשוון תשל"ט (3.11.1978) ביבנה, ילד שמיני במשפחה. שמו, אל-יסף, ניתן לו כי נוסף למשפחה לאחר פטירת הבן הבכור, חביב, 32 שנה לפני-כן. אסף החל את לימודיו בבית הספר היסודי התורני 'סיני' ביבנה. כשבגר מעט עבר ללמוד ב'מגן-הילד' ומשם המשיך לישיבת 'תפארת משה' בבני ברק. בישיבה זו הצליח מאוד בלימודיו, רכש מידות טובות, חוכמה ומוסר.

אסף היה מסורתי ושומר מצוות. על פניו ניכרו התמימות המיוחדת והזכות, הטבעיות והטוהר. בטוב ליבו ומסירותו רכש לעצמו חברים רבים. נער יפה תואר, עלם חמודות שהופעתו החיצונית היתה חשובה לו והוא הקפיד בלבושו בטוב טעם. אסף אהב מאוד לבלות, לרקוד, לטייל וליהנות מכל רגע בחיים. הוא היה ה'מסמר' של החבורה וקיבץ סביבו חברים שהעריצו אותו.

אסף היה נער כשרוני, שניחן בקול נעים וערב, ובעל כשרון מיוחד בהעמקה, ובהבנה חודרת בעניינים קשים. ברבות הימים הצליח בכשרונותיו הרבים להעמיק בסוגיות גמרא מסובכות, ולפרק קושיות חמורות. כמו כן גילה כשרון כתיבה בולט, וחלם להיות כתב בעיתון.

בסוף חודש מרס 1997 התגייס אסף לצה"ל. לאחר הטירונות שובץ לרבנות הצבאית, עבר קורס משגיחים רכזי כשרות וקורס טבחים מוסמכי כשרות והוצב כמשגיח כשרות ביחידה קרבית. כעבור כמה חודשים ביקש הצבה חדשה, קרוב לבית, כדי שיוכל לעזור להוריו המבוגרים. בקשתו נענתה והוא שובץ כמשגיח כשרות במרכז ימ"חים. הוא עשה את עבודתו לשביעות רצונם של הממונים עליו, ואף זכה לקבל ציון טוב מאוד בביקורת כשרות ביחידה, שהיא ביקורת מקיפה מאוד, האורכת כחמש שעות ומתייחסת לכל נושאי הכשרות. נוסף לכך שימש אסף כחזן ותוקע בשופר בימים הנוראים בבית-הכנסת שבבסיס. כותב עליו מפקד היחידה: "ממבט ראשון הוקסמתי ממנו. אישיותו שבתה את לבי. גיליתי מהר מאוד את כשרונותיו כמשגיח, כטבח מעולה, כאחראי ונבון בכל ענייני הכשרות. אדם שאפשר לסמוך עליו מאה אחוז, בעיניים עצומות. בשעות הפנאי ראיתי אותו מדבר דברי תורה עם חבריו, מעיין בספר, לא הולך בטל ואינו מעביר את זמנו לריק. כזה היה אליסף. הוא שימש דוגמה לכולנו, לרצינות, תמימות וזכות, טוב לב ומסירות למען חבריו, יודע ספר וצדיק גדול." מסגרת השירות שלו היתה שבוע אחד בבסיס שבוע אחד בבית. כאשר שהה בבית סייע בכל דבר להוריו, לאחיו ולאחיותיו, שאהבם אהבת נפש, הוקירם מכל לבו וכיבדם. מעולם לא סירב להגיש עזרה, תמיד הסכים לשמור על אחייניו הקטנים, וגם את מכוניתו הפרטית השאיל לכל המבקש, כולל שירותי נהיגה שעשה בהתנדבות.

זמן מה לפני מותו התקבל אסף ככתב בעיתון המקומי של יבנה - 'יבניתון' והכין כתבה על ארגון 'שיל"ת', הפועל בתחום השאלת ציוד רפואי, וכן ייעוץ, סיוע ותמיכה בחולים. אסף לא זכה לראות את כתבתו הראשונה מתפרסמת. הוא נהרג יומיים לפני פרסומה.

ביום י' בשבט תשנ"ט (27.1.1999), נהרג אסף בתאונת-דרכים שאירעה סמוך למושב אמונים. הדבר קרה עת נסע ברכבו הפרטי עם אחיו יואב, חייל גם הוא, שנהג ברכב בדרכם הביתה. מכונית פגעה במכוניתו של אסף וזו נחצתה לשניים מעוצמת הפגיעה. אסף נהרג במקום וארבעת הנוסעים האחרים, כולל אחיו, נפצעו. בן עשרים היה אסף בנופלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית של בית-העלמין ביבנה. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות - מימי , ליזט ומוניק ושלושה אחים - אלי, דני ויואב. לאחר מותו הועלה אסף לדרגת סמל.

להנצחת שמו רכשה המשפחה ספרייה תורנית שהוכנסה לבית הכנסת 'שבת אחים', שהוקם לזכרם של שני האחים, אליסף ואחיו הבכור חביב שנפטר בהיותו בן ארבע-עשרה. נוסף לכך הוקם ארגון 'יד אליסף' העוסק בהשאלת ציוד רפואי ומתן חוות-דעת רפואית. כמו-כן הוציאה המשפחה לזכרו קובץ זיכרון צנוע ובו תמונות, פרקי חייו, מכתבי תנחומים, קטעי עיתונות וכתבתו היחידה של אסף, שהתפרסמה לאחר מותו.

כן הוציאה המשפחה 'תפילת הדרך' לזכרו למען ייזהרו אנשים בדרכים וימנעו תאונות. ביום האזכרה השלישי למותו, הוכנס ספר תורה על שם אליסף לבית-הכנסת שהוקם לזכרו.