אל"מ חגי קושט ז"ל

חגי קושט
הדלקת נר בן 39 בנפלו
בן ורדה ומיכאל
נולד בקיבוץ גבת
בג' באייר תשי"א, 9/5/1951
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 114
התגייס ב-אוקטובר 1969
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ח בניסן תש"נ, 22/4/1990
מקום נפילה: מעלה אפרים
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: רעיה - דורית, בן - נמרוד, בת - ניצן, שלוש אחיות - ניצה, לאה ויעל, ואח - אסף

קורות חיים

בן ורדה ומיכאל. ממייסדי קיבוץ גבת וממקימי קיבוץ יפעת (ב"פילוג" 1955) בעמק יזרעאל.

חגי נולד ביום ג' באייר תשי"א (9.5.1951) בקיבוץ לאחר שלוש אחיותיו: ניצה, לאה ויעל ועל לידתו בישרו במסיבת חג העצמאות בקיבוץ ומכאן שמו חגי, על השמחה הכפולה. חגי נודע כילד חביב, חרוץ, דייקן ועיקש. הוא למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון האזורי "העמק המערבי" בקיבוץ יפעת במגמה ביולוגית, תוך אהבה והצטינות בפיסיקה. חגי ניגן בחליל צד והדריך שנתיים בקן הנוער העובד והלומד במגדל העמק. עד גיוסו עבד בענף הלול, שבחר בו בעיקר בשל הצוות החרוץ והמגובש, שרובו נפל במערכות ישראל.

בשלהי אוקטובר 1969 גויס חגי לשירות חובה בצה"ל. הוא התנדב לקורס טיס, סיים אותו בהצלחה במגמת מסוקים, קיבל דרגת קצונה והוצב בטייסת אנפה. בנובמבר 1971 נכווה חגי באורח קשה בתאונת מסוק, עבר סדרת ניתוחים, שיקם עצמו במאמץ ובעקשנות ושב לטייסת.

בחודש מרס 1973 נישא לחברתו דורית והם הרחיבו את המשפחה בהולדת שני ילדיהם, נמרוד וניצן. חגי היה לאב גאה, אוהב ללא גבולות ומעריץ את ילדיו והקדיש כל שעה פנויה לבילוי במחיצתם. הוא האמין שפיתוח עניין משותף עם כל ילד תורם להעמקת הקשר וכך עשה, בטיסנאות עם נמרוד ובסרטים עם ניצן. הוא חיבב סרטים, שירים עבריים, ספרים, טיולים, ריצה ואוכל משובח. בשנת 1974 הוסמך חגי ושירת כמדריך בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים. לאחר שתי תקופות בטייסת עבר הסבה למסוקים כבדים בטייסת יסעורים.

לאחר ששימש ראש צוות תכנון בתלס"מ, נקרא לשמש סמ"ט ב' בטייסת יסעורים. הוא קודם לתפקיד סמ"ט א', ובשלהי 1982 מונה ראש מדור מבצעים בענף מבצעים בחיל האוויר.

בקיץ 1983 יצא חגי עם משפחתו ללימודים בארצות הברית, למד בקולג' של חיל האוויר האמריקני באלבמה וסיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת אובורן. המשפחה שבה ארצה וחגי התקדם בסולם הדרגות. לפני שהועלה לדרגת סגן אלוף כתב מפקדו, "בתפקידו האחרון שירת כרמ"ד מבצעים. ביצע תפקידו בצורה מקצועית, אחראית ומסורה".

בקיץ 1984 התמנה חגי למפקד טייסת מסוקי יסעור, עליה פיקד בהצטיינות שלוש שנים, במהלכן זכתה הטייסת במירב פרסי בטיחות הטיסה והשתתפה בפעילות מבצעית ענפה. חגי זכה לתכנן, לבצע ולהוביל את הטייסת בפעילות מבצעית שרובה חסויה עד עצם היום הזה והדמיון דל מלתארה. במסגרת זו זכה לשתף פעולה עם עילית הכוחות המבצעיים בצבא והיה אהוב ונערץ על ידם "מהחייל ועד לגנרל". חגי אהב אותם אהבת אמת, הרגיש אחריות רבה לביטחונם והעריץ את מקצועיותם ונכונותם. כך נרקמה חברות נפלאה שעקבותיה נותרו עד עצם היום הזה. בחוות הדעת על טייסים בתפקידי פיקוד כתבו מפקדיו: "חגי, קצין ברמה גבוהה, יסודי ומקצועי. בעל כושר חשיבה וניתוח מצויינים. נהג בנועם הליכות מחד וביד חזקה מאידך.

דמות סמכותית, מקדם את הטייסת בדגשים הנכונים, בעל פוטנציאל לתפקידי פיקוד, מהימן וממושמע". בחודש מרס 1990, במהלך לימודיו במכללה לביטחון לאומי, ניתן אישורו של שר הביטחון למינויו של חגי לסגן מפקד בסיס תל נוף בדרגת אלוף משנה, בתום לימודיו במכללה לבטחון לאומי.

ביום כ"ח בניסן תש"ן (22.4.1990) נפל חגי בעת מילוי תפקידו, בהתנגשות שני מסוקי "יסעור" בטיסת אימונים באזור מעלה אפרים. בתאונה זו נספו עוד שישה אנשי צוות, מכונאים מוטסים וטייסים. חגי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בן שלושים ותשע היה בנופלו. הותיר אחריו רעיה - דורית, בן - נמרוד, בת - ניצן, שלוש אחיות - ניצה, לאה ויעל, ואח - אסף. לאחר מותו הועלה חגי לדרגת אלוף משנה בידי הרמטכ"ל רא"ל אהוד ברק ומפקד חיל האוויר האלוף הרצל בודינגר. חגי, שהיה לפני ומעל הכול אדם מופלא, אב ורע, הונצח כך על ידי בני משפחתו בחדר הנצחה בבית המשפחה ביבנה ובסרט וידאו שתיעד פרקים מחייו. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו באחד מיערות הקרן הקיימת לישראל. קהילת יהודי Sun City West באריזונה, ארצות הברית, הנציחו את שמו בבית הכנסת המקומי.

חברו ללימודים במכללה לביטחון לאומי, אל"מ עמידרור יעקב, כתב עליו: "כשרוח חזקה נושבת, כשרעש הרעמים מחריש אוזניים והבזקים מסמאים עיניים - מתמקדת תשומת הלב בעצים האדירים המתנופפים לכל צד ובמים הזורמים והסוחפים כל שעומד בדרכם. כך הוא טבעו של אדם: הרעש, האור החזק ומה שנראה כבעל עוצמה - הם המושכים את הנפש. ובאותה עת נופל זרע ארצה. בשקט, בלא למשוך את עינו של איש ובלא שתוקדש לכך מחשבה מצד מאן דהו. בראייה עמוקה חשוב הזרע מן הסערה - כי בו טמון העתיד. / גורלו של היער ייקבע בדממה - ולא בעוצמתה החיצונית והמופגנת של הסערה הרועשת. / כאותו זרע היה חגי. / שקט ומופנם, רחוק מזיקוקי די-נור. איש מקצוע שיודע ואוהב את מקצועו, השופט את עצמו וסביבתו בקריטריונים חמורים של עשייה ולא על פי דיבורים והצגות חיצוניות. כמי שבוחן את הדברים על פי חשיבותם ולא על פי צבעוניותם. / במכללה ראינו אותו מהזווית הצרה של היותנו תלמידים, אך גם כאן הכרנו בו את הנחישות לרדת לשורשן של בעיות, ללמוד ולהבין כדי להתמודד. למדנו לדעת שיכולתו כטייס היא תוצאה של אותן תכונות שעשו אותו חבר טוב: פתיחות לסביבה, הבנה של האחר אך ללא ויתור לעצמו. עם חיוך אך ללא חוסר רצינות. / טיפולו המסור בילדים (ולא רק שלו) בטיולי המכללה הצביעו יותר מכל על הרכות ועדינות הנפש המסתתרות מאחורי הפנים שהצליחו להסתיר את המתח הפנימי ומאחורי הידיים השרופות שלכאורה איבדו מעדינות מגען. / הכרנו את חגי לזמן קצר. / הוא נהרג במקום אותו אהב - במסוק, ועל הכיסא שהחשיב מכול - כיסא הקברניט. / הוא יחסר לנו מאוד".