אלבום תמונות
לשחר היקר
פגשתי אותך בפעם הראשונה לפני כשנה בקו בזרעית, זו היתה התעסוקה הראשונה שלך במילואים. ראיתי חייל עם חיוך רחב, מלא מרץ ושמחת חיים. אוחז בגיטרה ומנגן. אין לך מושג כמה ייחלתי לך ולכולנו כי נזכה לראות אותך אוחז שוב בגיטרה פורט, מנגן ושר, עם כל הלב והנשמה. אמרת לי שזה כל כך פשוט ואתה תלמד אותי לנגן. לצערנו זה כבר לא יקרה.
כשנפצעת בתאונה עם כל החשש לחייך, האמנתי כי בעקשנותך תחלים ותחזור אלינו חי ובריא, היית כל כך קרוב לזה, כ"כ שמחתי לראות אותך מתקדם ומשתקם באיטיות אבל בהתמדה ומחלים משבוע לשבוע.
כ"כ היה לי ברור שתחזור לחיים נורמלים ולכן המשכת להופיע ברשימת הפלוגה בתקווה ואמונה כי תחזור לתפקד בפלוגה ולא משנה באיזה תפקיד. אני לא שוכח את המשפט שאמרת לגיגי לפני האימון "אבא אם אני לא אעשה מילואים אז מי יעשה ?" והודעת לי כי דחית מבחן למועד ג' כדי להגיע לכל האימון.
התנדבת בסוף האימון להיות בצוות מאסף, למרות שהיית סגל ואמרת לי, מה זה משנה, אם צריך אין לי בעיה לעזור.
שחר. איבדנו היום מפקד, חייל ואדם יקר.
אני לא שוכח איך בביקורים בבית החולים תמיד דאגת שנשתה ונטעם מהעוגות ואת ההתלהבות שלך ביום שישי כשבאתי עם בתי הקטנה, כל כך נהניתי לשמוע את ה"אווי אווי אווי" שלך כשראית אותה.
כמה עצוב לחשוב שכל זה נגמר ומה שנשאר מזה אלו רק זיכרונות.
ולגיגי, סמדר, זיו ואור, לא מקרה הוא ששחר היה כפי שתיארתי. גיליתי משפחה ערכית, חמה אוהבת ומלוכדת. ראיתי ולמדתי מכם מהי נתינה, אהבה דאגה ותמיכה ללא גבולות. לרגע לא עזבתם את שחר לבדו, תמיד איתו פיזית ונפשית. הפגנתם עמידות וחוזק כדי שלשחר יהיו את כל התנאים כדי לחזור לחיים. הייתם אתו ולמענו בכל שלב. בעיני עשיתם הכל, אבל הכל כדי ששחר יוכל לעמוד על הרגליים ולומר... ניצחנו.
אבל לחיים כנראה יש תכניות משלהם.
שחר היקר, נזכור אותך בליבנו תמיד.
נמצאים אנו בעיצומם של הימים הנוראים ובפתחו של יום הכיפורים, ומי ייתן ותהיה מליץ יושר במקומך במרומים על משפחתך ועל כולנו.
אני מבקש את סליחתך בשמי ובשם הפלוגה אם פגענו בך.
"ה' עוז לעמי ייתן ה' יברך את עמי בשלום"
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
אמן
רס"ן עמרם שינדלר
מ"פ הפלוגה
19/09/08