אל"ם חגי קושט ז"ל

רשימה של חבר ללימודים
חברו ללימודים במכללה לביטחון לאומי, אל"מ עמידרור יעקב, כתב עליו: "כשרוח חזקה נושבת, כשרעש הרעמים מחריש אוזניים והבזקים מסמאים עיניים - מתמקדת תשומת הלב בעצים האדירים המתנופפים לכל צד ובמים הזורמים והסוחפים כל שעומד בדרכם. כך הוא טבעו של אדם: הרעש, האור החזק ומה שנראה כבעל עוצמה - הם המושכים את הנפש. ובאותה עת נופל זרע ארצה. בשקט, בלא למשוך את עינו של איש ובלא שתוקדש לכך מחשבה מצד מאן דהו. בראייה עמוקה חשוב הזרע מן הסערה - כי בו טמון העתיד. / גורלו של היער ייקבע בדממה - ולא בעוצמתה החיצונית והמופגנת של הסערה הרועשת. / כאותו זרע היה חגי. / שקט ומופנם, רחוק מזיקוקי די-נור. איש מקצוע שיודע ואוהב את מקצועו, השופט את עצמו וסביבתו בקריטריונים חמורים של עשייה ולא על פי דיבורים והצגות חיצוניות. כמי שבוחן את הדברים על פי חשיבותם ולא על פי צבעוניותם. / במכללה ראינו אותו מהזווית הצרה של היותנו תלמידים, אך גם כאן הכרנו בו את הנחישות לרדת לשורשן של בעיות, ללמוד ולהבין כדי להתמודד. למדנו לדעת שיכולתו כטייס היא תוצאה של אותן תכונות שעשו אותו חבר טוב: פתיחות לסביבה, הבנה של האחר אך ללא ויתור לעצמו. עם חיוך אך ללא חוסר רצינות. / טיפולו המסור בילדים (ולא רק שלו) בטיולי המכללה הצביעו יותר מכל על הרכות ועדינות הנפש המסתתרות מאחורי הפנים שהצליחו להסתיר את המתח הפנימי ומאחורי הידיים השרופות שלכאורה איבדו מעדינות מגען. / הכרנו את חגי לזמן קצר. / הוא נהרג במקום אותו אהב - במסוק, ועל הכיסא שהחשיב מכול - כיסא הקברניט. / הוא יחסר לנו מאוד".