שלמה לוי ז"ל

קורות חיים

שלמה, בן מזל ורפאל, נולד באלכסנדריה שבמצרים בכ"ד בניסן תרפ"ב (22.04.1922).

הוא סיים בעירו לימודים גבוהים והיה בעלים ומנהל של בית-חרושת בתחום הטקסטיל. שלמה היה מוצלח מאוד בעבודתו, בנוסף לערבית הוא דיבר עברית, צרפתית, אנגלית, יוונית וספניולית.

בתחילת שנות החמישים החל שלמה להיות פעיל בתנועת "בית"ר" הציונית במצרים. כשביקשו ממנו לעזור בפעילות בעולם הוא לא היסס, השאיר לאחיו את ניהול בית-החרושת ונסע לארגן פעילות ציונית בעולם. אחרי כמה חודשים בארצות הברית ובעוד מקומות הוא הגיע לפעול באתונה שביוון. שלמה חי באתונה כשש שנים, עסק בפעילות ציונית ובפעילות עבור מערכת הבטחון הישראלית. במקביל עבד כקבלן בניין והרויח כסף רב. כשנתפס בפעילותו הבטחונית בשנת 1959 נאלץ לעזוב בבהילות, ובחודש מרס 1959 הגיע לחיפה, בהשאירו מאחוריו מאות אלפי דולרים שירדו לטמיון.

שלמה גר תחילה עם הוריו באוהל במעברה ביבנה. אחר-כך הכיר את ג'ולייט לבית סוראני, תושבת פרדס כץ שעבדה בבית חולים אברבנאל בבת-ים, ובעזרתה קיבל עבודה כסוכן מכירות. ביום 13.06.1963 נישאו ג'ולייט ושלמה והתיישבו בפרדס כץ. שלמה אימץ את ילדיה של ג'ולייט מנישואיה הראשונים עזרא ויפה, אחר כך נולדו בנותיהם מזל ונירה.

שלמה, שהיה יזם ואיש מכירות בחסד, החל מיד אחרי מלחמת ששת הימים לעשות עסקים בעזה, שסוחריה עבדו אז עם ישראלים רבים לתועלת שני הצדדים. תחילה מכר כלי בית וצבעים, אחר-כך עסק במכירת דודי שמש. בתחילת שנת 1968 שכר עם שותף חנות ברחוב מנשיה בעזה וניהל משם סוכנות לשיווק רהיטי במבוק וקש מעזה לישראל. ברבות הימים הפך לספק ראשי של חומרי גלם לתעשיית הקש, המיובאים מאינדונזיה לישראל. שלמה היזם והחרוץ הביא לפריחה בענף רהיטי הקש בעזה, רבים מסוחרי עזה הכירוהו, עבדו אתו ועסקיהם פרחו בזכותו.

ביום רביעי בצהריים, י"ז בחשוון תש"ל (29.10.1969), נכנסו שני מחבלים, חמושים באקדח ובתת-מקלע, לחנות למוצרי קש שניהל שלמה במרכז עזה. הם שדדו מהקופה כמה אלפי לירות, לא פגעו בעובד העזתי אך רצחו בירי את בעל החנות שלמה לוי.

החקירה העלתה כי המחבלים חיפשו את שלמה כבר משעות הבוקר באותו יום, וכי האוכלוסיה ברחוב שיתפה אתם פעולה.

שלמה היה בן 47 במותו. הותיר אחים, אישה וארבעה ילדים: עזרא בן ה- 11, יפה בת ה- 9, מזל בת ה- 5 ונירה, שהייתה בדיוק בת שנה ביום הרצחו.

שלמה הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה.