סגן אורן זיו ז"ל

אורן של טובה ואורן של נתן
אנחנו, שעקבנו אחרי צמיחתו של אורן והפיכתו מנער לגבר, חייל וקצין, ראינו בו שתי דמויות שגרו בכפיפה אחת.

היה אורן של אמא טובה. הבן הבכור שהפך כמו באגדות מילד צנום לבחור יפה תואר, רגיש, עדין ואפילו מופנם. עם חיוך ביישני כובש לב ועיניים יפות בעלות ריסים ארוכים. תלמיד מצטיין כיאה לאמא-מורה, שעשה חייל בלימודיו בבית הספר כמו שהצליח בכל המשימות שנטל על עצמו. בן שיודע לקבל אהבה אבל גם לתת בחזרה ולפנק. נער-בחור בעל נפש רומנטית שמתייעץ עם אמא איך להתחיל ואיך להתנהג עם החברות שתמיד נפלו שבי בקסמו.

ומהצד השני התגלה אורן של אבא נתן - אחראי, שקול ואפילו פדנט בתחום המקצועי. נחוש בהחלטותיו ובדרכיו. חייל מוכשר בעל מוטיבציה גבוהה לשרת כלוחם בחייל קשה ותובעני.

גבר שאינו נרתע מקשיים. שסיים הכשרה כלוחם ורק מגבלה רפואית (שהקפיד להסתירה בכוונה) מנעה ממנו להשלים חלומו ולהיות מפקד טנק. וגם אז - בחר אורן להמשיך ולתרום, לסיים קורס קצינים בהצטיינות כדרכו ולשרת בגדוד שריון בקו הראשון.

אורן, שהיה מקור גאווה לנתן התגלה כמפקד קשוח שתובע המון מפקודיו אולם מקפיד לתת דוגמא אישית ולהישאר לתוך הלילה להשלים משימותיו על הצד הטוב ביותר.

וזכרו של השילוב המופלא הזה בין נער עדין ללוחם ומפקד קשוח, בין הילד של אמא לילד של אבא והאח של עופר - יישאר עמנו תמיד.

יהי זכרו ברוך.



רותי וג'קי בן-חיים

(חברים טובים של המשפחה)