סגן אורן זיו ז"ל

מדברי אימו בחודש למותו
אורן שלנו היקר,

דמעות אינספור, געגועים רבים
הפכו בחודש האחרון לחלק מחיינו.
מספרים אנו עליך לכל שומע
וכל אחד כמובן דומע.
ילד יפה, מלא חיים ועטוף באהבה,
את הצבא שרתת נאמנה.
חיכית בכיליון עיניים להיכנס לקבע,
ובמשכורת הראשונה לפנק את אימא.
לאבא שימשת מקור הזדהות עם הנעורים
ובן - ללמדו את חכמת החיים.
עם עופר אחיך חלקת את כל הסודות,
ונכד מסור היית לסבים ולסבתות
דוד נערץ לכל האחיינים
מקור גאווה לכל הקרובים.
כדור תועה אחד שפגע בך שם קץ לכל התקוות
ואנחנו נשארנו עם המון שאלות,
בשארית כוחנו מנסים לחיות.
רוצה אני לסיים בקטע מדברי חנה סנש:
"יש כוכבים שאורם מגיע ארצה,
רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם.
יש אנשים שזיו זכרם מאיר
כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו.
אורות אלה המבהיקים בחשכת הליל -
הם הם שמראים לאדם את הדרך."
ואכן מאמינים אנו שנשלחת להראות לנו את הדרך.