צחי יקר,
אמא אמרה אתמול: "החלטתי להשוויץ בצחי אחרי מותו, בחייו היה כה צנוע - מלח הארץ שלי".
כן צחי - על כל 100 קבין של צנע שהיו עצורים בך - היו מאה קבין של כשרון ויופי,
על כל 100 קבין של למידה - 100 קבין של נתינה.
אתה שידעת להכיל בתוכך חום ואהבה אינסופיים ממשפחתך ומעמיתך, ידעת להשיבם ולהעניקם במאות ריבוא.
ידעת לתת שאתה אוהב. בכל טקס, מסיבה, טיול ומסע זיכית אותנו בנגינתך הנדירה.
הגדלת עשות במסיבת הסיום של השכבה. לקחת על עצמך הפקה שלמה - ניהול, ארגון וביצוע מוסיקלי. חשבנו - יכירו אותך ותהיה מפורסם תופיע בטלוויזיה בכל העולם. אך אתה סירבת ללהקה צבאית, רצית קרבי ביחידה של אבא.
ועתה עת אומרים - תהיה נסיגה ומי שמת במלחמה זו - ידע למה מת ומי שיחיה בה יחיה לעד.
אתה שהיית ואינך כהרף עין. עת מוטמן גופך בין רגבי העפר לא עת לדבר מילים גבוהות - חייל.
עת לבקש ממך צחי שלנו - סליחה בוגר יקר.
תנוח על משכבך בשלום.
אילנה דיין, בשם ביה"ס "גינסבורג"