אלבום תמונות
הנה כולנו ניצבים
עומדים לידך מולך ובוכים
נזכרים בשנה שעברה
באותה מכה שלא חלפה
שוב אנו נמצאים
אמנם עברו שנים עשר חודשים
את מיכאל שלנו זוכרים
את מיכאל תמיד בלבנו שומרים
שתי בנותיך שמאב יתומות
שתי בנות קטנות וטהורות
שלא באשמתן
את מות אביהן הספיקו לחוות
אנו מתגעגעים
ולשמים פונים
כך נזכור לעולמים
חרוט שמך לעד בלבנו ובאבנים
קשה לעכל אבדה שכזאת
אנו מנסים להמשיך עם החיים
מנסים, מאד משתדלים, ובכל זאת
קשה עלינו הפרידה - גם עכשיו
קשה מאד גם לאחר נפילת כוכב
אנחנו עדיין לשמים זועקים
איך ממך לקח את החיים
שנים נשארו אז לך לחיות
את החוויות שבחיים לחוות
אבל לשם לא הגעת
חבל, מיכאל, לא הספקת
לא נוכל לאמר חלילה וחסק מוצק
אנחנו רק אומרים את שמך
ובגרוננו יש מעין מחנק
אחריך השארת הורים שכולים
השארת אחים המומים
גם רעיה שכן כשמה
בלכתך לקחת את פנינת אושרה
דגנית צברי
בת הדוד