סמל מרדכי סעדיאן ז"ל

קורות חיים

מרדכי, בן אסנת ושלמה, נולד בשנת תש"ט (1949) בפרס וכשהיה בן שנתיים עלה ארצה עם משפחתו. המשפחה התגוררה במקומות שונים בארץ, עד אשר השתקעה ביבנה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי ביבנה ושם עברה עליו ילדותו. הוא היה ילד שובב אך פיקח מאוד ועירני. לאחר שסיים את לימודיו נאלץ לצאת לעבודה. הוא אהב מאוד את הטבע ואת עבודת-האדמה. לכן עבד שנים אחדות כחקלאי וכנהג טרקטור בכפר מרדכי. בזכות התמדתו, עקביותו ומסירותו לעבודה, אהבו אותו מעבידיו והעריכו את עבודתו. מרדכי היה נער חברותי ועדין נפש. הוא היה אהוב על הכל בזכות יושרו, טוב-לבו ונכונותו לעזור לזולת. תמיד היה חבר טוב לידידיו ובן מסור ונאמן למשפחתו. בזמנו הפנוי היה מרדכי עוסק בספורט ובמיוחד אהב את ספורט השחייה. שעות ארוכות היה מבלה על שפת הים בשחייה ובתרגילי ספורט. מרדכי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967 והוצב לחיל-השריון. במסגרת זו עבר קורסים והוסמך כנהג טנק "סנטוריון". הוא היה חייל טוב וממושמע ונהג מעולה, שעשה את מלאכתו נאמנה. כבר מראשית דרכו בגדוד התחבב על חבריו ועל מפקדיו וקשר עמם קשרי ידידות יפים. בשנת 1970 שוחרר מהשירות הסדיר בדרגת רב-טוראי ומאז היה יוצא לתקופות של שירות מילואים. בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו האהובה, אסתר, וכעבור שנה נולד בנם הבכור. מרדכי עבד לפרנסת משפחתו במסגריה ביבנה, כמסגר מכני. לא היה כמותו בעל אוהב ומסור ואב נאמן ודואג. הוא השתדל להקדיש את זמנו הפנוי לאשתו ולבנו הקטן, והיה מבלה עמו במשחק שעות ארוכות. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הצטרף מרדכי ליחידתו, שנשלחה לסיני. היחידה השתתפה בקרבות הקשים סמוך לגשר פירדאן, וביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), תוך כדי קרב, נפגע הטנק של מרדכי מטיל נ"ט והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי ברחובות. השאיר אתריו אישה ובן, הורים ואחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים ששלח למשפחתו, כתב מפקד היחידה, אסף יגורי: "הכרתי את מרדכי תוך שירות המילואים כבחור אמיץ-לב, אשר מילא את כל המשימות שהוטלו עליו תוך גילוי גבורה עילאית וחירוף נפש. היה חביב על מפקדיו ועל חבריו לנשק, ונפילתו הייתה אבדה כבדה ליחידתנו"; במכתב למשפחתו כתב ראש אגף-כוח-האדם: "מרדכי נמנה עם אותם לוחמים מופלאים שבעוז רוחם ולחימתם העיקשת בלמו את האויב, ובמסירות נפש מנעו מחיילי מצרים מלחדור למדינת ישראל. על כך אנו חבים לו ולחבריו את חיינו, ועם ישראל יזכרם לעד עם קדושינו וגיבורינו מדור לדור".