רס"ן שמשון מוסאי ז"ל

קורות חיים

רס"ן שמשון מוסאי נולד בשנת 1957 להוריו שבתאי ורחל. כבר משחר ילדותו שאף למצוינות. הסדר והדיוק תמיד נר לרגליו בכל דבר שעשה.

שמשון למד בבית הספר יסוד "עציון" ביבנה עיר מגוריו, ולאחר מכן בתיכון העירוני "קרל" ("שאולי"). את לימודיו סיים כתלמיד מצטיין.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1976 החל שמשון את הפרק הארוך והמשמעותי בחייו. כבר בשירותו הסדיר הגיע שמשון ליחידת קצין הדואר של הצבא ושימש בה כעובד מק"ש. כבר אז היו שזיהו את הפוטנציאל העצום הטמון בו אך איש לא שיער שכעבור 20 שנה הבחור הצנום והשקט יחזור בשנית ליחידה, הפעם כמפקדה ויצעיד אותה להישגיה הגדולים ביותר.

השנים נקפו ושמשון התחיל את שירות הקבע שלו כנגד קישור יחידות, אך מהר מאד יצא לקורס קצינים אותו סיים בהצלחה ושובץ כקצין מקמר"ים. שמשון המשיך לעשות חייל בכל אשר פנה והתקדם בעקביות ראויה להערכה בסולם הדרגות. בין היתר הוא שימש כמ"מ רמ"ד תכנון ורמ"ד תכנון כוח אדם במקשר"ר, מ"פ הפעלה בגדוד חי"ק, ומ"פ מרכז קשר מרחבי.

ההכרות עם מיכל רעייתו אף היא הייתה ביחידת קצין הדור ביפו.

ב-1981 נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים: עציון, עומרי, שני, ומשי. לא פעם חשו קיפוח, כי מירב תשומת הלב של שמשון הופנתה אל משפחתו השניה - צה"ל.

לא פשוטים הם חייו של אדם השואף לשלמות בשנת 1993 סגר שמשון מעגל וחזר ליחידת קצין הדואר של הצבא, אותה הוביל להישגים חסרי תקדים. הוא שינה את כל מערך הדואר של צה"ל ודאג שגם החייל שמשרת במוצב הנידח ביותר יקבל את הדואר שלו בזמן. הוא קיבל את פרס קשר"ר להתייעלות על כך בשנת 1998. בלט אצלו במיוחד הפן האנושי ורגישותו הייחודית לבעיותיהם ומצוקותיהם של חייליו. אין ספק שלא מעט חיילים בכל רחבי הארץ ראו בשמשון דמות אב בשל דאגתו האינסופית ונסיונתיו להפוך את שירותם הצבאי לקל הרבה ביותר. דבר לא נעלם מעיניו. גם אם אחד החיילים ביקר במרפאה שמשון התעניין, שאל לשלומו. ראויה לציון גם העובדה שרבים מחייליו שמרו אתו על קשר רציף שנים רבות לאחר שחרורם, אות לאהבתם והערכתם אליו.

גם למראה החיצוני של יחידתו דאג שמשון ויעידו על כך המדשאות הירוקות והגינות המטופחות שמקדמות בברכה כל מבקר במתחם. בשנת 2000 קיבלה היחידה חמישה כוכבי יופי בתחרות ארץ ישראל יפה ושמשון סימן חריץ נוסף על חגורת ההישגים שלו.

באוקטובר 2002 יצא שמשון לחופשת פרישה מצה"ל אחרי שירות מהנה ופורה. למרבה הטרגדיה ולגודל האסון דווקא כשהיה אמור לנוח על זרי הדפנה וליהנות מחייו חלה הידרדרות במצבו הבריאותי שהובילה לפטירתו הפתאומית הכואבת ביום 26 לפברואר 2003, שבוע בלבד לפני תום חופשת השחרור שלו.

אבל כבד ירד על העיר יבנה עם היוודע דבר הבשורה והחלל הגדול שהותיר אחריו לא יתמלא במהרה, אם יתמלא אי פעם.

שמשון התגייס ונפטר באותו החודש, כשרבים מחלומותיו עדיין לא הוגשמו.

במותו הותיר אחריו זוג הורים כואבים, ששה אחים אוהבים ומתגעגעים, רעיה מיכל והילדים: עציון, עומרי, שני ומשי.

יהי זכרך ברוך.