דברים שנאמרו בטקס חניכת חדר אורקולי לזכרו של אורן זיו ז"ל - 20.9.2001 ביה"ס "מעין" - יבנה.
טובה, נתן, עפר ויובל, משפחת זיו ומוקירי זכרו של אורן.
קיבלתי את אורן לשרותיו של גדוד "סער" בחטיבת "ברק" בסתיו של שנת 99'. מבטיח ומבוטח התייצב לתפקיד שליש הגדוד לאחר שסיים את קורס הקצינים בהצטיינות.
זכיתי שישרת כשליש הגדוד תחת פיקודי לא יותר ממאה ימים.
הגדוד הוא יחידה קרבית, עמוסת פעילות לאין מתפשרים בה על איכות התוצאה. בחלוף הימים הסתבר לי כי תאור זה של אופי היחידה הולם את אורן בשלמות: נחוש, עמוס פעילות ואינו מתפשר על איכות התוצאה.
בחריצות ובשקדנות עמל על משימותיו וחתר להצלחה. דוקא משום כך הייתה כניסתו לתפקיד קשה. זכורה לי תמונתו במהלך התרגיל החטיבתי רגע לאחר כניסתו לתפקיד, עמוס באמצעי שליטה וציוד ובעמידה נחושה. לא היה בי ספק אז ביכולתו להמשיך ולהצטיין. אחרי נפילתו, כשהראתה לי טובה מעט מעבודותיו, ובכולן כתב ידו ישר, מסודר וברור וקוים מתוחים בדייקנות מהעמוד הראשון ועד האחרון במחברת, נוכחתי שאכן כזה היה.
שלשת החודשים בהם שירת בתפקידו היו תקופת התקרבות. התקרבות בינו ובין אנשיו, בינו ובין חיילי הגדוד האחרים, התקרבות להגשמת היעדים שהציב לעצמו בצבא.
פגישתנו האחרונה הייתה לי לנחמה פורתא, משום שהייתה זו פגישה בה ביקרתי שעה ארוכה במחלקתו. הביקור סוכם בהצלחה, ונדמה לי ששמחנו על כך יחדיו.
את משפחת זיו הכרתי לראשונה, בערב המר ההוא, עת נלחם אורן על חייו.
גיליתי משפחה מלוכדת ואוהבת, שהבשורה המרה הכתה בה כמכת ברק, מפתיעה ונוראה.
דרך היכרות זו עם משפחת זיו, ובחלוף הזמן, למדתי עד כמה נכון הוא כי אדם שואב את ערכיו מינקותו והם מלווים אותו לבחרותו ועד אחריתו.
אורן שאב מהוריו את דרך הארץ ואת הענווה שכה אפיינו אותו ומהם למד להושיט ידו, כדי לתת ולא כדי לקחת.
ערכיו אלו, הנחישות להצליח, דרך הארץ, הענווה והנתינה הם נר לרגלינו, ועבור גדוד "סער" וחטיבת "ברק" הם מורשתי של אורן.
סגן אורן זיו - שליש גדוד "סער" - לעולם השליש שלי יהי זכרו ברוך.
סא"ל משה שטרית
סגן מפקד עוצבת ברבי
והמג"ד של אורן.